Four Jeans Looks

Four Jeans Looks by Zivush featuring party tees

שקיעה על הים

לפני די הרבה זמן (אני חייבת להעלות יותר פוסטים!!!!!) הלכתי לים עם המשפחה שלי ושם צילמתי כמה תמונות.
אז זה מה שלבשתי:

נעליים / נייק
מכנסיים / יופ
חולצה / הנס
סווטשירט / הנס
שרשרת / ממרכז העיר

שבוע טוב! (ואני בעוד רגע הולכת לשים תזכורת בפלאפון לכתוב יותר...)

פוסט giveaway ב"יש יופי בכולנו"

מרינה מחלקת לקוראים ליפגלוס של רבלון!
כניסה בלחיצה פה.

ווווווווווווואו! פוסט בבולשת

נתקלתי בפוסט מעלף בבולשת, לכניסה.

Sun Is Up

Sun Is Up by Zivush featuring wide brim hats

יומולדת לחברה

לפני בערך שבוע וחצי (אני חושבת. כן, זה קרה מזמן... יותר מדי מזמן. אני צריכה להתחיל להעלות יותר מוקדם את הפוסטים שלי!!) היה יומולדת לחברה ממש טובה שלי שאני מכירה מהסטודיו. קבענו בקפהקפה ליד יכין סנטר, וככה הגעתי:

סנדלים / מרקו
שמלה (שהיא בעצם טוניקה ממש ארוכה) / הודיס
קשת / מתישהו בתקופה של הגן :)
עגילים / מהחנויות במרכז העיר

ובתחום האיפור:

איפור עדין בגווני ירוק. הליפגלוס יחסית חדש מג'ייד, מספר 131, אתם מוזמנים להגיד לי להתחדש :) אני לא חושבת שכבר ראיתם אותי איתו... הנה תמונה שלו מקרוב, אני לא בטוחה עד כמה אפשר לשים לב אליו...

ליפגלוס / ג'ייד

קניתי אותו בדיזינגוף סנטר בסופר פארם, היה מבצע של 1+1 או 40% על פריט אחד. לליפגלוס הספציפי הזה היה מחיר מיוחד של 40 ש"ח. ממליצה בחום :) הוא נותן מעט תחושה של דביקות, אך התוצאה מדהימה והמריחה נוחה. חוץ מזה, בגלל שהשפתיים שלי כל כך יבשות אני שמה שפתון לחות ומעליו את הליפגלוס אך הוא לא משנה את צבעו או את העמידות. הוא מחזיק למשך די הרבה זמן (3-4 שעות בערך...) והצבע עדין ויפה.

בקרוב: פוסט על ערב הרטוריקה שהתרחש אתמול, פרטים בהמשך...

אם כבר כחול לבן...

הנה סווץ' של אותו הלק של ביוטיקר (מספר 12, להזכירכם)בידיים וברגליים אותו הלק בתוספת לק גליטר ורוד של טופ ביוטי שכבר הצגתי לכם בסגנון ליירינג. תהנו :)

כחול ולבן

יום העצמאות הגיע! בגלל שלא היה לי כוח לבלגן של מופעים וכאלה (מצטערת שאני לא אוהבת להימחץ בין אלפי אנשים בשטח של בערך מטר על מטר), הזמנתי חברה לישון אצלי ושיחקנו כל הלילה. בערב הגיעו אל המשפחה שלי חברים וזה מה שלבשתי-

והחברה הממש חכמה שלי צלמה אותי נועלת נעליים-

סנדלים / מרקו
סקיני / יופ
גופייה / הודיס
קשת / בראשית צבע הכסף
צמידים / מתנה מחברה

דרך אגב, התמונות בחדר שלי, ככה הוא נראה :)

וכמובן, איך אפשר לשכוח, את ההתפרעות המותרת בלקים ביום העצמאות! בעת כתיבת שורות אלו, אני עדיין עם הפרנצ'ים והשטויות שיש לי על הציפורניים בגווני כחול ולבן :) אלו הלקים שבהם השתמשתי:

מימין לשמאל: פרנץ' לבן מארה"ב, לק של סאלי הנסן או משהו כזה שנפלה לי המדבקה עם השם והמספ, מספר 12 מביוטיקר, מספר 70 של טופ ביוטי.

וזו התוצאה: (תופים...)

נחמד, לא?
במסגרת האיפור זה מה ששמתי-

כחול לבן, במיוחד ליום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל.

היום נסעתי לחוף תל ברוך בתל0אביב לראות את המשט והמטס. היה מדהים! ראינו הכל וחזרנו הביתה. בדרך עצרנו לאכול במסעדה ונהניתי מאוד :)
בקיצור, שיהיה לכם יום העצמאות שמח! (קצת באיחור...) זיו :)

יום הזיכרון לשואה לגבורה

אתמול בערב הלכתי לטקס יום השואה העירוני בהיכל התרבות בפתח תקווה, והיום הופעתי בשני ריקודים בטקס של בית הספר שלי. אני חושבת שעם כל דור שעובר השואה קצת נשכחת, אנשים מבוגרים שמשפחתם הייתה בשואה בוכים אבל הדור שלי וגם הדור שלפני כבר פחות מרגישים את השואה כדבר אישי, ויותר כהיסטוריה ישנה שלא קשורה אליהם.
חברה טובה שלי העלתה סטטוס מאוד קשה לפייסבוק אתמול בערב וזה מה שהיא רשמה:
"1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9... 6,000,000 אנשים! אף אחד לא באמת מסוגל לשבת ולספור את זה מההתחלה ועד הסוף."
המספר לא נתפס. הלכתי ברחוב אתמול בערב בשכונה שלי ושמעתי ילד קטן שואל את אבא שלו למה יש צפירה ביום השואה. האבא ענה לו שמתו המון יהודים ומשמיעים את הצפירה לזכרם. הילד שאל: "כמה אנשים כבר מתו? 20?" והאבא ענה לו שהרבה יותר. הילד שאל, "100?" והאבא אמר לו ששישה מליון יהודים נרצחו בשואה. כשראיתי את הילד פוער עיניים ונדהם, רק אז הבנתי כמה נורא האסון הזה.
בבית הספר התחילה המורה לספרות להראות לנו סרט בנושא השואה אתמול. אני הייתי בחזרות לטקס אז לא ראיתי את ההתחלה שלו, אבל היום ראיתי את רוב הסרט. שמו הוא "הנער בכותונת הפסים", למי שמכיר. הוא מספר על ילד בן שמונה שאביו מראשי הנאצים והוא פוגש ילד בגילו מהצד השני של הגדר, הילד חי בתוך מחנה העבודה והוא יהודי. לאט לאט מבין הבן של הנאצי כמה נוראיים החיים של היהודים אך מה שהוא לא מצליח להבין זה למה חייהם נוראיים כל כך. אביו מאוד בעד המלחמה על אף שהיהודים חסרי אונים ולא יכולים להשיב מלחמה. אמו, לעומת זאת, נגד הגטאות ומחנות העבודה מהיום שבו גילתה שרוצחים ושורפים את הילדים שם. האב מנסה להסביר לאם למה הוא חושב שצריך להרוג את היהודים, וגם כשאני מקשיבה לנימוקיו אני לא מבינה איך סיבות כל כך שטחיות, סתמיות ולא מבוססות יכולות להוביל להרג של עם שלם. לא אחד, לא שניים, לא שלושה, שישה מליון אנשים!

ביום השואה וביום הזיכרון כל עם ישראל מתאחד וזועק את זעקת ששת המליונים.

יהי זכרם ברוך!